להתאהב זה כמו לקבל הפרעה נפשית קלה. זה יכול לסובב לך את הראש כל כך חזק, שאתה עושה דברים שלעולם לא היית עושה בהיגיון בריא ובזיכרון צלול. וכל "גבורה" כזאת בשם האהבה נראית לנו אצילית, מסורה ונכונה… עד שההשלכות הלא צפויות מגיעות.
במאמר הזה נדבר על מעשים שנראים במבט ראשון כמו ביטוי של דאגה, נאמנות ואמון, אבל בעצם **אסור** לעשות אותם בשום פנים ואופן. למה? בואו נפרק את זה.
החלפת סיסמאות הדדית
אתם סומכים אחד על השני כל כך חזק שאין ביניכם שום סודות? אפילו החלפתם סיסמאות לרשתות החברתיות? אז יש לנו בשבילכם חדשות לא כל כך משמחות. ה"אמון המוחלט" הזה כמעט תמיד יוצא רע, ולפעמים הוא אפילו הופך לסיבה העיקרית להרס הזוגיות.
למה זה קורה, הרי זה נשמע כמו הדרגה הגבוהה ביותר של אמון בעולם המודרני?
קודם כל, לכל אדם יש צורך חיוני במרחב אישי. והתכתבויות פרטיות הן חלק בלתי נפרד מהמרחב הזה. ברגע שמישהו זר נכנס לשם — גם אם זה האדם הכי קרוב אליך — אתה פשוט מאבד חלק מעצמך. בהתחלה זה לא ייראה לך משמעותי, אבל עם הזמן המצב תמיד משתנה.
למשל, כשחבר קרוב מספר לך סוד שהוא ממש לא רוצה שהחצי השני שלך ישמע. או כשבהתכתבות שלך צפים פרטים לא הכי נעימים מהעבר שלך. אי אפשר לחזות את הרגע הזה בדיוק, אבל שזה יקרה sooner or later — כמעט בטוח.
ואז אתם יכולים להתווכח: "כן, החלפנו סיסמאות כי אנחנו סומכים, אבל אנחנו בכלל לא קוראים אחד לשני את ההודעות, כי אנחנו סומכים…" רגע, אתם לא רואים את הסתירה כאן? אם אתם כל כך סומכים — למה בכלל צריך להחליף סיסמאות?
שנית, ברגע שיש לכם סיסמאות אחד של השני — בסוף תשתמשו בהן. גם אם רק מתוך סקרנות, והסקרנות הזאת רק גדלה עם הזמן. מי יתחיל ראשון זה פחות חשוב, התוצאה אותה תוצאה. כל ההתכתבויות הישנות עם אקסים, שיחות רגילות עם עמיתים לעבודה, היכרות רומנטית נחמדה באינטרנט שקרתה שנה לפני שהתחלתם לצאת — כל זה יכול להפוך לסיבה לריב גדול. במיוחד כשהחצי השני לא מכיר את ההקשר.
ה"מעשה של אמון" הזה ברוב המוחלט של המקרים מוביל או לריבים גלויים, או לטינה מודחקת, או לבעיות נפשיות בגלל חוסר מרחב אישי. אם אתם לא רוצים לפגוע אחד בשני — תמצאו דרך אחרת להראות אמון. למשל, תלכו לריקודים זוגיים או אקרובטיקה — שם באמת יש אמון בכל תמיכה מסובכת!
בחר: או אני או החברים שלך!
אם האולטימטום הזה נשמע אצלכם בזוגיות — כדאי שתעצרו ותחשבו ברצינות. נכון, יש מצבים שבהם בן הזוג שלך נקלע לחברה רעה ואתה באמת דואג לו ולעתיד שלכם. אבל אם פשוט לא בא לך על החברים שלו/שלה מסיבות סובייקטיביות (אין לכם תחומי עניין משותפים, ערכים שונים או איזו אנטיפתיה מקרית) — אז לדרוש שיפסיק להתראות איתם זו טעות ענקית.
אם החברים שלו/שלה לא מוצאים חן בעיניך — פשוט אל תתקשר איתם. גם הם לא חייבים לאהוב אותך, והתחביבים שלכם לא חייבים להיות זהים. אבל הצורך בחברה, בחברים משלך — זה צורך טבעי בדיוק כמו הצורך במרחב אישי.
באולטימטום כזה אתה קודם כל פוגע באדם שאתה אוהב, ואחר כך גם בזוגיות שלכם. תבדוק את עצמך: למה בדיוק החברים של בן/בת הזוג לא מוצאים חן בעיניך? אולי כי אתה לא מבין כלום ב-World of Warcraft, באנימה או בתרבות גיקים? תמיד אפשר ללמוד את הנושא ולמצוא בו משהו מעניין — גיקים בדרך כלל ידידותיים ומשמחים לשתף את הידע שלהם.
או אולי החברים שלו הם מטיילים מושבעים? לפני שאתה מבקר — תנסה פעם אחת ללכת איתם לטיול! ובטח שלא כדאי לגנות משהו שאתה לא מבין. כשאתה אומר לבן הזוג "כל החברים שלך הם טיפשים" — תזכור שהאנשים האלה היו בחיים שלו הרבה לפנייך, וסביר להניח שהם יהיו שם גם אחריך.
והצד השני של המטבע — הקרבה העצמית המיותרת. אתה יכול לוותר על החברים שלך "בשם האהבה", אבל האדם שאתה היום נוצר בין היתר גם בזכות החברים שלך. ואם היום אומרים לך "תוותר על החברים שלך בשבילי", מחר תשמע "אתה כבר לא האדם שהתאהבתי בו". הראשון כמעט תמיד מוביל לשני — אל תסתפקו בזה.
אנחנו מכירים כבר שבועיים — הגיע הזמן לעבור לגור יחד ולהכיר את ההורים!
רגע, רגע, לאן אתם ממהרים? אתם עדיין בקושי מכירים אחד את השני!
נכון, הקצב של החיים המודרניים מהיר. תחבורה מהירה, תקשורת מיידית בכל העולם, מרחקים של אלפי קילומטרים כבר לא מרגישים משמעותיים. אבל מערכות יחסים — זה בדיוק הדבר שלא כדאי למהר איתו!
זוכרים איך אצל מאיאקובסקי "סירת האהבה התנפצה על חיי היומיום"? אתם לא שטים בסירה — אתם נוסעים בסירת מנוע מהירה על נתיב לא מוכר, שבו יכולים להיות שוניות, כרישים ואפילו צוללות אויב.
כדי להכיר אחד את השני עם כל היתרונות והחסרונות, כדי למצוא דרך להתגבר על הבעיות שבהכרח יגיעו — שבועיים זה ממש לא מספיק.
הימים הראשונים של מגורים משותפים אולי ייראו לכם כמו אגדה — סקס בלתי פוסק עם הפסקות נדירות לאוכל, שינה ושירותים. אבל העולם ישתנה מאוד ברגע שיעלה לראשונה נושא הניקיון, הכביסה, הבישול והגרביים שתלויים על הנברשת.
גם עם ההיכרות עם ההורים כדאי לחכות. זה אוטומטית מעלה את מערכת היחסים שלכם לרמה אחרת לגמרי, ואתם כנראה עדיין לא מוכנים לזה. אתם כבר מספיק בוגרים כדי לפתור את הבעיות שלכם בעצמכם. ללכת לאמא שלה עם זר פרחים כדאי רק כשאתם בטוחים במאה אחוז שהרומן הלוהט שלכם לא ייגמר בעוד חודש-חודשיים.
בטח שיש עוד המון טעויות שיכולות לפגוע בזוגיות שרק מתחילה. אי אפשר לסקור את כולן במאמר אחד. אל תמהרו, אל תאבדו את הראש ותהיו שקולים — ואז הכל יסתדר לכם!
